למעשה כל תביעה בתחום הנזיקין-רכוש, צריכה להיות מבוססת על חוות דעת מומחה הן מצד התובע, והן מצד הנתבע. מומחה זה יכול להיות שמאי, מהנדס, שמאי מקרקעין, אקטואר, מהנדס אחר, או למעשה כל תחום מקצועי.
בבחירת המומחה עצמווהדרך בה הוא יערוך חוות דעתו,לרבות ידיעתו באשר למותר והאסור שתכלול חוות הדעת,הם שיקבעו את דרך התיחסות הקורא לחוות הדעת, או בית המשפט , וכמובן המשקל שינתן לה.
1. חשוב שהמומחה יהיה בעל נסיון ומוניטין רב ומוכח בתחום בו הינו עורך חוות- הדעת,כזה שבית המשפט לא יתקל לראשונה בשמו של מומחה זה.
יתרון מובטח מראש למומחה הנחשב בר סמכא בתחומו.
2. חוות הדעת צריכה להיות מחולקת לפרקים וסעיפים, עם רצף הגיוני, ובלא הכללת טכסט או ציטוטים שכל תפקידם הוא "לנפח" חוות הדעת.
3. ישנן מילים שאל להן להמצא בחוות דעת כמו- "ככל הנראה", "אחת הסיבות האפשריות","יתכן ש..", "התרשמתי כי " (אין המומחה פסיכולוג),"קיימת סבירות כי" וכו.
המשותף למילים אלה הוא שלמעשה בכך מבטא המומחה חוסר פסקנות , נחרצות, ומסקנה חד משמעית.
נסוח כזה של דברים יאפשר תמיד לצד שכנגד לערער על מסקנת המומחה כותב חוות הדעת.
4. מומחה הכותב חוות דעת להקפיד שלא לגלוש לתחומים ונושאים שאינם מענינו. למשל קביעות עובדתיות, הכללת שיקולים משפטיים וכו.
נושאים אלה יש להותיר לבית המשפט ולו בלבד.
5. עורכי דין ושופטים נאלצים במסגרת עבודם לקרוא ולעיין בהררי מסמכים וניירת.
לכן חשוב שחוות הדעת שעורך המומחה תהיה תמציתית וענינית. ניתן לשלב פסקה בגוף חוות הדעת,ולציים במפורש שנעשה מאמץ לערוך חוות הדעת באופן עניני, ותמציתי.
6. כלל גדול הוא שתמונה אחת שווה יותר מ 1000 מילים.
לכן במידת האפשר יש לצרף לחוות הדעת צילומים צבעוניים ולא מעטים ובגודל המאפשר הבחנה בפרטים.
(אין לצרף צילומי שחור לבן שנעשו במכונה לצילום מסמכים)
7. על חוות הדעת להיות מנוסחת באופן מיומן, ללא טעויות כתיב, עם רווחים בין השורות (כדי לאפשר כתיבת הערות עי הקורא) ובסגנון המאפשר הבנה לקורא סביר. (אין השופט וב"כ הצדדים בקיאים תמיד בנושא ובתחום בו עוסקת חוות הדעת)
באם חוות הדעת אוחזת מעל 15 עמודים רצוי לכרוך אותה.
8. סיום חוות הדעת צריך לכלול פרק סכום המתמצת את מסקנות המומחה, וכן את סכום הכסף אליו הגיע במסגרת אומדנו.
